על ההשקפה האסטרולוגית של אתר Astrology Library : חלק 1

הדעה של אתר אסטרולוג'י ליבררי (Astrology Library) בנושא נוכחות היסודות במפה יכולה להוות מעין נקודת התיחסות באשר לנושאים הקשורים לגורמי פיצוי עבור חוסר איזונים ולשינויים בתפיסות אסטרולוגיות המקבילים לגילויים והתקדמויות בתחום המדע, כולל באסטרונומיה עצמה. הדבר הבולט באתר זה, שבגללו ראוי במיוחד לדון עליו, הוא הבדלי השקפות וגישות בולטים בקשר לנוכחות היסודות במפה לעומת אלו שלגבי נוכחות האיכויות (קבוצות פעילות) במפה. 

הבדלי הגישות  על פי אתר Astrology Library מתבטאים בתחומים הבאים:

1) כאשר יש יסוד חלש או חסר במפה, אזי גם אם יש מספיק גורמים מפצים במפה, הדבר יכול אומנם להגביר את הרצון לתפקד כראוי בתחומי החיים של היסוד (למשל, ביסוד האדמה, תפקוד תקין בנושאים של משמעת עצמית) אך גם אם יש הצלחות למרות הקושי עדיין התפקוד לא יהיה טבעי או אף יש לצפות למצב של פיצוי יתר (Overcompensation). הכוונה למצב בו בעל מפת הלידה עושה מאמצי יתר להוכיח שהוא אינו נופל מאחרים ביכולתו לתת ביטוי לאותו יסוד. הדבר עשוי להתבטא בדגש יתר של תכונות היסוד ובכך שמשהו במאמצים ייראה בלתי טבעי. לעיתים קרובותמתן הביטוי לאותו יסוד יהיה בזמן ומקום בלתי מתאימים.

למשל, אדם חסר מים עלול לנסות להוכיח "בכל מחיר" שהוא איכפתי ורגיש לא פחות מאחרים. ובקיצור, כאשר מדובר על יסודות, אז גם קיום מספיק גורמי פיצוי - הנוצרים דרך מנגנונים שונים  הקשורים בכוכבים - לא ירפא באופן טבעי ("כאילו לא ארע דבר") את בעיית הנוכחות הלקויה במפה . עדיין יישארו הבעיות הבסיסיות.

שונה הוא הדבר על פי אתר זה כאשר מדובר על חלושה/מחסור באיכות (או קבוצת פעילות) מסויימת. כאן, אם יש גורמי פיצוי מספיקים, אז לפחות ובעיקר במקרים הלא קיצוניים של חולשה הדבר יכול להעלים לגמרי את הנוכחות הלקויה "כאילו לא ארע דבר". 

2) אם מתעלמים לרגע מה"מסננת" של גורמים מפצים אזי מגלים שגם אצל היסודות וגם אצל האיכויות ההסתברות למחסור/חולשה היא בסדר גודל של 21%. הכוונה, בהתאמה, למצב שהיסוד מקבל על פי שיטת הניקוד של אתר זה נקודה אחת או אפס נקודות ולמצב שאיכות מסויימת מקבלת לא יותר מאשר שתי נקודות.

ואולם, בקשר ליסודות הכותב מוסיף קטגוריה של "חולשה מינורית" (minor deficiency) - קטגוריה המתקיימת כאשר היסוד מקבל שתי נקודות באותה השיטה - וזאת למרות שההסתברות לקבל שתי נקודות היא בסדר גודל של 27%. כלומר, עבור כל אחד מארבעת היסודות, קרוב למחצית האוכלוסייה מתוארת אצל המחבר במונחים של חולשה/ליקוי. לעומת זאת, לא תמצא בקשר לאיכויות קטגוריה של "חולשה מינורית".לאחר ה"מסננת של גורמי פיצוי" כל איכות נתונה נותרת עם נוכחות נמוכה מדיי אצל בערך 15.5% מהאוכלוסיה, אם מניחים 20-30 סבירות לקבלת פיצוי. זאת כאמור בניגוד למצב אצל היסודות. 

חישובי ההסתברויות לקחו בחשבון את מגבלות המרחק של מרקורי ונוגה מהשמש. כן, הניחו שבהינתן מיקום האופק ביסוד מסויים קיימת הסתברות של 10% כי מרכז השמיים יהיה באותו היסוד גם כן. ואולם, הסתברויות אלו משתנות בין קווי רוחב שונים (עולות ככל שמתרחקים מקו המשווה) ולכן הנחתי שמדובר בערך על קווי רוחב של 30 ומשהו מעלות או 40 ומשהו מעלות כ"קווי רוחב ייצוגיים". מכאן הקירובים וסדרי הגודל.עבור כל קו רוחב יש לחשב הסתברויות מדויקות, אך גם סדרי הגודל מספיקים להבנת השקפת האתר.

3) בחישוב נוכחות היסודות אין, על פי הכותב, להתיחס למיקומי הכוכבים הדוריים - אורנוס, נפטון ופלוטו - כוכבים שאגב התגלו רק בתקופה המודרנית. לעומת זאת בחישוב נוכחות האיכויות יש לדעתו להתיחס גם אל מיקומי כוכבים אלו.

4) משום מה בחישוב נוכחות היסודות יש להוסיף נקודה ליסוד בו ממוקם שליט מזל השמש וליסוד בו ממוקם שליט מזל האופק (Ascendant) ואילו בחישוב נוכחות האיכויות אין לעשות כן.

בעניין הבדלי הגישות המצוינים בסעיף 4 אין לי דבר מיוחד לומר מלבד תמיהה, כשם שזה נראה לי חסר הסבר מדוע המחבר מוסיף נקודה אחת בלבד על מיקום האופק (גם עבור היסוד וגם עבור האיכות בו הוא נמצא) בשעה שמיקום השמש ומיקום הירח מזכים, כל אחד מהם, בשתי נקודות. מוסכם באסטרולוגיה כי האופק אינו פחות חשוב מהשמש או הירח ודי אם נזכיר את מהירותו יוצאת הדופן על פני גלגל המזלות. ואולם, על שלושת הסעיפים האחרים יש מה לומר ועל כך בפוסט הבא.